מאמר זה בא לפשט כיצד תכנון נכון ובקרה יסייעו לנו להישאר בפלוס רוב הזמן וכיצד נוכל להבטיח שיהיה לנו מספיק כסף לכל צרכינו.
ככלל אם סך ההוצאות גבוה מסך ההכנסות, לא יהיה מנוס מלהיכנס למינוס. לרוב ההוצאות תמיד נוכל להסביר כמה הן חיוניות וכמה שאין ברירה וחודש הבא כבר נתאזן. הבעיה בדרך זו היא רכישת ההרגל הפחות רצוי של יצירת המינוס והצדקתו. לאורך זמן, הרגל זה עלול לגרום לנו לחפור לעצמנו ״בור״ ולאחר תקופה, רובנו מגלים שעוד לא הצלחנו לאזן את המינוס ואנחנו עמוק בתוך הבור.
אחזקת המינוס איננה בחינם. רוב הבנקים אורבים מעבר לפינה ומחכים ליום שנייצר מינוס. עבור אותו חוב הבנק גובה ריבית לא נמוכה ומריבית זו הבנקים חיים היטב.
על מנת לשמור על איזון ולהגיע לרווחה כלכלית יש לבצע מיפוי של תזרים ההוצאות וההכנסות של המשפחה.
צעד א' – הכנסות והוצאות מצב מצוי
ההכנסות לרוב הן החלק הקל למיפוי – רוב הזמן הן קבועות ולא תמיד ניתן לשנות אותן (למרות הרצון הרב). הכנסות יכולות להיות לרוב ממשכורת, קצבאות למיניהן, הכנסות מנכס ולעיתים יש גם הכנסות מסעיפים אחרים. יש למפות את תאריכי כניסת הכספים לחשבון, סוג ההכנסה והסכום.
הוצאות – כאן אין צורך לנחש או להיזכר – ניתן להיעזר בדפי החשבון בבנק, בתדפיסים של כרטיסי האשראי לתקופה היסטורית של שנה אחורה ולמפות את דפוסי ההוצאה של התא המשפחתי. גם כאן יש לחלק את סעיפי ההוצאה (דיור, תחבורה, אנרגיה, תקשורת, מזון, בידור, רפואה וכו׳) ולמיין את תאריכי ההוצאה וההוצאה החודשית הממוצעת לכל סעיף.
לאחר שמיפינו את ההכנסות וההוצאות ניתן לבדוק מה סיכום הדברים – האם אנו מוציאים יותר מאשר אנו מכניסים או שאנו מצליחים לסיים את החודש עם פלוס?
צעד ב' – תעדוף
במידה וגילינו שסך ההוצאות שלנו גבוה מסך ההכנסות שלנו באופן קבוע, עכשיו אנו יודעים בוודאות: סגנון החיים שלנו לא תואם את רמת ההכנסות שלנו. אנו בעצם מבזבזים כסף שאין לנו. בשלב זה ניאלץ להתחיל לוותר על כמה דברים ולהצטמצם בסעיפי ההוצאות שלנו על מנת שנוכל לחיות בהתאם ליכולות שלנו.נחזור לרשימת ההוצאות ונעבור הוצאה הוצאה ונמפה מהו סדר העדיפויות שלנו – מהם ההוצאות החשובות ביותר למשפחתנו ומה אלה שפחות חשובות. דוגמה: אם גילינו שהמשפחה מוציאה 3,000 שקל בחודש עבור סעיף מזון ו-1,000 שקל בחודש עבור סעיף בידור (קולנוע, הצגות) רוב המשפחות היו מעדיפות קודם לאכול ואם נשאר כסף אז ללכת לקולנוע. לכן סעיף המזון יהיה ברמת תעדוף גבוהה יותר מאשר סעיף הבידור.
צעד ג' – תקצוב
לאחר שתיעדפנו את הסעיפים השונים, עלינו לתקצב כמה אנו מוכנים להוציא בכל חודש עבור כל סעיף וסעיף. סך ההוצאות לא יכול לחרוג מעל סך ההכנסות בשום תסריט. המשמעות היא שהדברים החשובים פחות יתוקצבו מעט אם בכלל.
שלב זה הוא השלב הארוך ביותר אך אולי החשוב ביותר. אם התקצוב יהיה נכון יהיה למשפחה קל לעמוד בתקציב.
צעד ד' – יישום ובקרה
לאחר שבנינו את התקציב החודשי החדש למשפחה, נותר לנו רק לעמוד בו ולבדוק אחת לתקופה שאכן המשפחה בכיוון הנכון. הבדיקה יכולה להיות יומית ,שבועית ,חודשית – תלוי במשפחה. כמובן שאם המשפחה הצליחה להוציא פחות בסעיף מסויים אז נשארו לה עודפים להגדיל את שאר הסעיפים.
צעד ה' – מעקב טווח ארוך
בחייה של משפחה ישנם שינויים רבים: המשפחה מתרחבת, הילדים גדלים, הטעמים וההעדפות של בני המשפחה משתנים מעת לעת ולכן גם ההתנהגות הצרכנית שלהם וגם התקציב צריך להתאים את עצמו. לכן, אחת לתקופה (חצי שנה, שנה, שנתיים) יש לבדוק אם התקציב שהוכן מבעוד מועד אכן מקיים את טעמי המשפחה והעדפותיהם. אם חל שינוי פשוט חוזרים על כל השלבים ובודקים מה השינויים הנדרשים.
כסף הוא דבר חשוב מאוד, הוא עוזר לנו לקנות איכות חיים, אך אנחנו לא צריכים להיות עבדים לכסף, הוא צריך להיות עבד שלנו.
בנייה ומעקב של תקציב משפחתי נכון תבטיח למשפחה שקט כלכלי ורווחה נפשית. אנו יודעים ומבינים שלרוב המשפחות קשה לתכנן לבד ולפעמים פשוט אין זמן. לכן אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו – למרכז הישראלי לחיסכון – לנו ניסיון רב וידע מוכח בתכנוני תקציב למשפחות ולעסקים. נשמח לסייע גם לכם.