התפתחותה של הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות הביאה לפריחה בשווקים הפיננסים והפנסיוניים, פריחה זו הביאה להקמתם של מספר רב של בתי השקעות וחברות ביטוח. מצב חדש זה הביא להתעניינות רבה של כל הגופים החדשים בניהול כספו של הציבור וכמובן כפועל יוצא מזה, גביית תשלום בעבור ניהול כספי הציבור. על מנת לשמור על זכויותיו וכספו של הציבור, החל הרגולטור בצעדי מנע. צעדים אלו באו לידי ביטוי ברפורמות שונות ומגוונות של משרד האוצר והגופים הכפופים לו, הרשות לניירות ערך והמפקח על הביטוח. רפורמות אלו שינו את פני המפה הפיננסית והפנסיונית והשפיעו עלינו באופן מהותי ומיידי, כל זאת בנוסף להקניית תחושת ביטחון ושקט נפשי באשר לחסכונותינו. אולם, גרמו הרפורמות, באופן מיידי לאבדן הקשר עם הגוף המנהל וצורך תמידי באיתור כספים אבודים של החוסך.
איך קרה שנצברו כל כך הרבה כספים אבודים?
אמנם הרגולטור ביקש ומבקש להגן עלינו החוסכים, אך מן הרפורמות השונות, נבעו השלכות שאת עתידן קשה לנו לעמוד ואנו יכולים רק להעריך. מבין הרפורמות השונות בלטה רפורמת בכר שבאה בעקבות ועדת בכר, רפורמה זו הביאה לשינויים קיצוניים ומהותיים בשוק הפנסיוני הישראלי. עיקרי הרפורמה באו לידי ביטוי בהעברת הניהול של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הבנקאיות לניהולן של חברות הביטוח ובתי ההשקעות ("הגופים המוסדיים"). עם יציאת הכספים מניהולם של הבנקים והמעבר לניהולם של הגופים המוסדיים חלו השלכות מיידיות כגון שינוי שמותם של הנכסים המנוהלים (שמות קופות הגמל וקרנות ההשתלמות), ועם הזמן השלכות נוספות כגון עליית דמי הניהול בהתאם לרצונם של אלו המנהלים והחמור ביותר מהשלכות אלו הוא אובדן הקשר עם החוסך ויצירת מצב חדש בשוק, "כספים אבודים".
לאן עבר ניהולן של הכספים האבודים?
הבנקים אשר ניהלו עד אותה רפורמה את מרבית קופות גמל וקרנות השתלמות של הציבור, הפכו לגוף תפעולי בלבד ויצרו מצב בו החוסך אינו מודע כלל למקום אליו עברו אותן קופות וקרנות, כלומר נוצר מצב בו קיים צורך של החוסך באיתור כספים אבודים שלו ושל משפחתו.
למה לא כדאי יותר להפקיד לקופת גמל עצמאית?
בעבר כל אדם אשר ביקש לחסוך כסף, היה עומד בפני שלוש אלטרנטיבות עיקריות:
- תכנית חיסכון בבנק
- תכנית חיסכון בחברת ביטוח
- קופת גמל עצמאית.
קופת הגמל העצמאית היוותה מכשיר חיסכון אטרקטיבי למדיי אשר גלם בתוכו מספר רב של יתרונות,כגון:
- תשואה נאותה לאורך זמן
- מתן אפשרות ליהנות מהטבות מס
- חיסכון לטווח בינוני (15 שנה), אשר בבוא העת יוכל לעמוד לרשות החוסך כסכום הוני חד פעמי ועוד יתרונות רבים אחרים.
קופת הגמל העצמאית הייתה פופולארית במיוחד עבור הורים אשר ביקשו לחסוך עבור ילדיהם כסף אם לטובת לימודים ואם לכל סיבה טובה אחרת.
בעקבות תיקון 3, הרפורמה של שנת 2008, הוחלט על ביטול האפיק ההוני בחיסכון הפנסיוני וזאת על מנת להקל על נטל הממשלה במתן קצבאות לגמלאים (קצבת ביטוח לאומי). כלומר בעקבות הרפורמה, החל מחודש ינואר 2008, כל שקל חדש אשר יופקד לתכנית אשר מוכרת כקופת גמל (זכאית להטבת מס כאמור), יהפוך לחלק מקצבת הפרישה שלנו – הפנסיה של החוסך.
בשל כך, בין לילה הפכה התכנית "קופת הגמל" ללא אטרקטיבית כחיסכון עבור ילדנו, שכן יוכלו הם למשוך את הכספים המופקדים החל משנת 2008, אך ורק בגיל הפרישה. כאמור, הפקדות חדשות לקופות הגמל הנ"ל פסקו לחלוטין – כמובן שכספים שהופקדו עד אותה תקופה שמרו על צבעם ונשארו הוניים – במלאת ותק של 15 שנים יהפכו אף הם להוניים וניתן יהיה לבצע משיכה לשימוש אישי.
מה הקשר בין תיקון 3 לכספים אבודים?
בעקבות רפורמת בכר, משנת 2006 הופסקו כמעט לחלוטין הפקדות חדשות לאותן קופות גמל המיועדות לחיסכון לטווח בינוני, בעליהם של כספים אלו, במקרים רבים ילדים להורים אשר ביקשו לחסוך בעבורם ו/או המפקידים לאותן תכניות, שכחו אודותיהם. המצב החדש הוביל כמעט באופן מוחלט לאובדן הכספים, הסיבות העיקריות לכך הינן:
- זמן רב שעבר מאז ההפקדה האחרונה – בשל הקפאת המצב (הקפאת ההפקדות החדשות) ומציאת אלטרנטיבה לחיסכון אחרת (לרוב תכנית חיסכון בנקאית), חלק ניכר מהציבור שכח מאותן קופות גמל אשר המשיכו להתנהל בגופים המוסדיים.
- אבדן המעקב בשל ועדת בכר והוצאת קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מניהולם של הבנקים.
- פער ידע עצום של הציבור בניהול כספו בשל חינוך פיננסי לקוי וחוסר ידע באשר למועד נזילות אותן קופות, הביא לדחיית ההתמודדות עם אותם כספים עד כדי אבדנם.
אינך יודע היכן חסכונותיך? הגעת לגיל פרישה ולהפתעתך הבחנת שחסרים לך כספים בקרן הפנסיה או בקופת הגמל? אינך יודע היכן כספך מנוהל? המומחים של המרכז הישראלי לחיסכון בשיתוף אלטרנטיבה ישראל ישמח לעמוד לשרותכם, צרו עמנו קשר ואנו נאתר למענכם את כספכם האבוד!