הדיון הנצחי בכל הקשור בהשקעה במניות בעצם דן בשאלה: מהי צורת ההשקעה הטובה היותר אשר מניבה את התוצאות הטובות ביותר כאשר בוחרים להשקיע במניות? ביקשנו ממנכ"ל המרכז הישראלי לחיסכון מר שי לאופולד לתת לנו הסבר מקצועי ולספר לנו על סוגי המשקיעים שפגש במהלך השנים.
בכל תוכנית השקעה פרטית, פנסיונית וכו' ישנו רכיב המושקע במניות. הרכיב הזה הוא הרכיב אשר מניב את עיקר התשואה לאורך זמן והוא הרכיב התנודתי ביותר. לאורך ההיסטוריה היו מנהלי השקעות אשר בחרו בצורה אקטיבית את נבחרת המניות שלהם אשר לדעתם יניבו במצטבר את התוצאות הטובות ביותר. בשל חשיבה שונה בין בני אדם כמובן שתיק מניות שמנוהל על ידי מנהל X יניב תוצאות שונות מאשר תיק השקעות המנוהל על ידי מנהל Y וכן הלאה.
השקעה פסיבית או אקטיבית: איך הגורם הפסיכולוגי פוגע לכם בהשקעות?
כל חוסך ירצה שהכספים שלו ינוהלו אצל מנהל ההשקעות הטוב ביותר – זה שהצליח להגיע לתוצאות הטובות מכולם. על מנת לדעת מי יותר טוב, משווים את התוצאות שלהם כל שנה, כל שלוש שנים וכן הלאה.הרצון הזה גורם למספר הטיות פסיכולוגיות, ניתן דוגמא לאחת: יש אנשים שמחליפים מנהלי השקעות על פי התוצאות לטווח קצר של שנה נניח. בעבר נערך מחקר בנושא הזה ובדקו לאורך תקופה 2 מצבים:
- מצב ראשון – בחרו מנהל השקעות באקראי ודבקו איתו לאורך תקופה ארוכה.
- מצב שני – כל שנה הזיזו את הכסף למנהל ההשקעות שהניב את התוצאה הטובה ביותר
לאחר תקופה ארוכה בדקו את התוצאות ומצאו פערים גבוהים בין האפשרויות וכמעט תמיד אלה שהזיזו את הכסף כל שנה לכוכב של השנה שעברה – ניזוקו מפעולה זו. אחד ההסברים לתופעה היה שמי שהצליח בטווח הקצר זה אותו אחד שלקח סיכון וזה הצליח נקודתית באותה שנה וזה לא מלמד על דרך ושיטה ולכן ההצלחה לא יכלה להיות משוחזרת קדימה.
השקעה אקטיבית או השקעה פסיבית: מה קורה בארצות הברית?
לפני עשרות שנים קמה בארה"ב גישה שאין שום צורך בבחירת מנהל השקעות שינהל הכספים בצורה אקטיבית אלא עדיף יהיה לבנות תיק השקעות אשר זהה בהרכבו למדד הייחוס – אחד ממדדי המניות ולאורך זמן – גישה זו תניב יותר מכל מנהל השקעות פרטי. גישה זו היא הגישה הפאסיבית. על מנת להוציא לפועל את השיטה, נוצרו מוצרי השקעה שמשקיעים על פי שיטה זו והם נקראים ETF וכאשר גוירו – בישראל אלה תעודות סל או קרנות סל.
גישה זו תפסה פופולריות רבה לאורך השנים וכמות הכספים המנוהלים בצורה זו תופחת בצורה משמעותית בכל העולם משנה לשנה. בישראל בשנים האחרונות גישה זו מצאה את הדרך גם למוצרים הפנסיוניים – קופות גמל, קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה – מה שמאפשר לכל חוסך לבחור לנהל את החסכונות שלו באמצעות חשיפה מלאה או חלקית למוצרים אלה.
ב 2008 הייתה התערבות מפורסמת בין המשקיע הידוע וורן באפט לבין אחד מקרנת הגידור המפורסמות שהשקעה על פני עשור בגישה פאסיבית – פשוט לקנות את מדד S&P 500 תניב יותר מכל המחקרים והאנליזות של גאוני הבורסה בארה"ב – מנהלי קרנות הגידור המובילים.
אחרי עשור נבדקו התוצאות והפער היה לטובת הגישה הפאסיבית – בשיעור של למעלה מ 80% במצטבר.
חשוב לציין – גם אם הגישה הפאסיבית הוכיחה את עצמה עד כה – זה לגבי מניות בלבד. בחיסכון של כולנו יש לא רק מניות ומשקיעים לרוב לא יכולים להתמודד עם 100% מניות בחיסכון שלהם בכל מה שקשור בהיבטים פסיכולוגיים בגלל התנודתיות הגבוהה.
בתחום האג"ח – ישנו ערך רב לקבלת החלטות שמבצע מנהל השקעות על פני קניית סל אג"ח ולקוות לטוב.
ולכן שילוב הגישות הוא פרקטיקה שעשויה להתאים למרבית האנשים.
שאלנו את שי לאופולד אילו סוגי לקוחות פנו אליו לבקש הכוונה וביקשנו שיספר לנו מהניסיון הרב שצבר במהלך השנים על הסיבות שלקוחות לא היו מרוצים מההשקעות שביצעו.
בזווית האישית מספר שי לאופולד: "באו אלי הרבה חוסכים שבחרו לחסוך בשיטה זו ולמרות שזה הצליח הם לא היו מרוצים מהתוצאה. כאשר ירדתי לעומק הדברים גיליתי שהם בחרו בצורה עיוורת על פי תוצאות עבר ולא הבינו בכלל מה שהם עושים וכך אנשים שהם שמרנים באופיים בחרו להשקיע את כל כספם במדדי מניות."
למה לדעתך זה קרה? זמן קבלת ההחלטה היה כאשר הבורסה הייתה בגאות ולכן נכון ליום קבלת ההחלטה זה היה נראה מפתה – אבל לאורך זמן יש גם תקופות פחות סימפטיות ובהם תיק 100% מניות (לא משנה מי מנהל אותו) יורד בצורה משמעותית תוך זמן קצר ולזה הם לא היו ערוכים להתמודד ולכן ההשקעה נכשלה. במקרים אחרים לא הבינו שההשקעה צמודה לדולר ואז למרות שהתשואה הייתה גבוהה, בגלל שהדולר ירד משמעותית – התוצאה הסופית במונחי שקלים הייתה לא כל כך סימפטית…
אני זוכר גם שהיו חוסכים שבחרו מדד מניות של מדינה נכשלת או של סקטור ספציפי שהיה היסטורית מצוין אבל נקודתית סבל מתקופה לא טובה ולכן תוצאות העבר המפתות לא חזרו על עצמן.
מה הטיפ שאתה יכול לספר לקוראים שלנו? שהשקעות, ראוי להתייחס אליהן כמו נהיגה בכביש. כאשר אנו נוהגים בכביש אנחנו לא עושים את זה תוך הסתכלות בשמשה האחורית ועל הדרך שעברנו – זה כבר קרה וזה לא רלוונטי קדימה. כאשר נוהגים בכביש – מסתכלים בשמשה הקדמית, במחוונים השונים של הרכב, מסתכלים על הכביש קדימה ועל השילוט – כך יודעים לאן נוסעים ואם הרכב בסדר – לא חסר דלק, חום מנוע לא משתולל ועוד. למשקיעים פרטיים וגם למקצוענים – קשה מאוד להסתכל קדימה ולכן לרוב מקבלים החלטות לפי מה שהיה – כי זה משהו שיותר קל להחליט לפיו. זה לא בהכרח מבטיח משהו קדימה. כך או כך – ליווי של איש מקצוע מיומן לנושאים הללו – הוא חובה בשל מורכבות הנושאים והשינויים המתרחשים כל הזמן.
לקבלת הכוונה מקצועית ופגישה אישית עם מר שי לאופולד פנו אלינו בטופס יצירת קשר או התקשרו לטלפון מספר 03-6704100 .
אין לראות בכתבה, בתוכנה משום שיווק/ייעוץ השקעות או תחליף לכזה. כתבה זו בוצעה בהסתמך על מידע פומבי גלוי לציבור. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם לרבות ניירות ערך, יחידות השתתפות בקרנות נאמנות ו/או כל נכס פיננסי אחר. אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ אישי, המותאם לצרכי הלקוח.