אינפלציה היא תהליך עליית מחירים. הבעיה באינפלציה היא שהיא שוחקת את כוח המטבע. בעזרת אותו שקל ניתן לרכוש לאחר שנה פחות מוצרים ושירותים. לצורך דוגמה ארטיק קרח בשנות השמונים עלה רק 50 אגורות, כיום 3 שקלים במקרה הטוב. אמנם מדובר בעליה של רק שתיים וחצי שקלים. אבל זו עליה של 500% בשלושים שנה. סיגריות מרלבורו – בשנות ה-90 עלו בסביבות 10 שקלים, היום הם עולים למעלה מ-20 שקלים, שינוי של 100% ב-15 שנים. ליטר בנזין – כל מילה נוספת מיותרת.
השפעות הריבית על מצב החיסכון
כפי שניתן לראות, מחירים נוטים לעלות במרוצת השנים. שיעור השינוי באחוזים הוא אדיר, זה בעצם אינפלציה. אז מה בכלל הקשר בין אינפלציה וחיסכון? הקשר הוא דיי פשוט: אם הצלחתי לחסוך סכום של 100,000 שקלים והפקדתי אותו בבנק תמורת ריבית מסויימת (לצורך דוגמה 1%), לאחר שנה הפסדתי כסף משום שהריבית שקיבלתי עבור החיסכון היתה נמוכה מהאינפלציה. לזה קוראים ריבית ריאלית שלילית.
ריבית ריאלית שלילית שוחקת את החיסכון שלנו ובעצם מחלישה את איתנותנו הפיננסית. האינפלציה בישראל בשנים האחרונות נעה באיזור ה-2.5% ל-3% לשנה. ריבית ריאלית חיובית חייבת להיות גבוהה יותר ממספרים אלו.
כיצד ניתן להשיג תשואה ריאלית חיובית
כיום, הדרך היחידה להניב תשואות ריאליות חיוביות היא באמצעות ניירות ערך.
המדינה מעוניינת לעודד השקעה וחיסכון באמצעות ניירות ערך ולכן לרוב המיסוי על רווחים מניירות ערך הוא על הרווח הריאלי בלבד. כלומר – כלל הרווחים בנטרול האינפלציה שהצטברה במהלך תקופת החיסכון יהיה חייב במס.
הבעיה היא שכדי להגיע לתשואות ריאליות חיוביות צריכים לכלול בתמהיל החיסכון נכסי סיכון ודבר זה מגביר את תנודתיות תיק ההשקעות.
לאלה מאיתנו שאינם מהתחום הפיננסי קשה לראות את היקף תיק ההשקעות שנחסך בעמל רב מצטמק בין לילה. למרות הכול, חשוב לקחת דברים בפרופורציה, לפעמים ירידה של 5,000 שקלים נתפסת כדבר נורא אך אם היא מתוך 500,000 שקלים כאשר חצי מתוכם מושקעים במניות, בשנה של ירידות בבורסה, זה עדיין נורא? 5,000 מתוך 500,000 הם סך הכול 1%.
כדי לא להתבלבל יש להסתכל על השינויים בחיסכון בצורה של אחוזים ולא של כסף. הסתכלות באופן מספרי נטו עלולה לצאת מפרופורציות גם בזמן עליות וגם בירידות.
איך מודדים אינפלציה בישראל?
על מנת למדוד אינפלציה קיים מדד. המדד המקובל בישראל הינו מדד המחירים לצרכן. מדד המחירים לצרכן הינו סל מוצרים ושירותים אשר מיצג את סל הצריכה הממוצע של אוכלוסיית ישראל. מדד זה נמדד על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומתפרסם אחת לחודש. בכל 15 לחודש מתפרסם מדד המחירים לצרכן עבור החודש שעבר. כאשר בודקים את השינוי במדד זה לאורך תקופה מסויימת מקבלים את האינפלציה בתקופה.
כיצד מתגוננים מפני אינפלציה?
ישנם פקדונות צמודים למדד המחירים לצרכן, ניירות ערך צמודים למדד המחירים לצרכן וכמובן מניות של חברות.
לחברות המוכרות שירותים ומוצרים יש את היכולת להעלות מחירים ולהעמיס את התייקרות חומרי הגלם על הצרכנים. חברות, אם יצטרכו יכולות להתייעל ולשמור על שיעורי רווח (רווח באחוזים מסך המכירות) קבועים.
ניתן גם להשקיע בסחורות על מנת להתגונן מאינפלציה (נפט, זהב, כסף, קקאו, נחושת, בקר, אורז, חיטה).
כמובן שהשקעה בניירות ערך למשקיע ללא ליווי איש מקצוע כרוכה בסיכון אובדן קרן ההשקעה או מקצתה. לכן אנו ממליצים להיעזר באיש מקצוע מנוסה לטובת השקעות אלה בפרט וכל השקעה בניירות ערך ככלל.