מי לחץ על משרד האוצר לא לאפשר לחברות הביטוח לשווק תוכנית חיסכון?

אגף שוק ההון במשרד האוצר אוסר על חברות הביטוח שיווק של המוצר הלוהט החדש שלהן לגופים עסקיים. המשמעות: פגיעה בתעשיית תוכניות החיסכון הצומחת. כנראה שזה מה שקורה במדינה בה הבנקים שולטים

אגף שוק ההון במשרד האוצר, בראשותה של המפקחת דורית סלינגר, הבהיר לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות המשווקים את פוליסות חיסכון כי אסור לצרף אליהן לקוחות שאינם אנשים פרטיים. המשמעות היא שתיקי הנוסטרו (ההון העצמי) של גופים עסקיים גדולים, דוגמת בזק, טבע ורשויות מוניציפליות, לא יוכלו להשקיע עוד במוצר. לפיכך, לקוחות עסקיים המנהלים מאות מיליוני שקלים והצטרפו לתוכנית חיסכון בחברת ביטוח, ייאלצו להפנות את הכספים למערכת הבנקאית ולמוצרים שהיא משווקת.

בבנקים שמו לב שהם מתחילים לאבד את כספי הנוסטרו שמהם גזרו קופון, אם בדמות הפקדות בפיקדונות הבנקאיים, שבהם נהנו ממרווח הריבית, אם בדמות עמלת ההפצה, שגזרו בעת שהכספים הושקעו בקרנות נאמנות ואם בדמות דמי המשמרת ועמלות קנייה ומכירה, בעת שהכספים נוהלו דרך חשבונות הבנק. הבנקים, ככל הנראה בסיוע רשות ני"ע, המתנגדת לאופן שבו משווקות היום פוליסות חיסכון, לחצו על האוצר להוציא את ההבהרה. משמעותה היא שכספי נוסטרו חדשים שיחפשו השקעה יוחזרו לבנקים.

על פי הערכות, תעשיית פוליסות החיסכון מגלגלת נכסים בהיקף 13 מיליארד שקל. הן כוללות כמה מסלולי השקעה אפשריים, ממסלול סולידי ועד מסלול מוטה מניות. היתרון המהותי שלהן הוא מעבר ממסלול אחד למשנהו ללא אירוע מס. את קרנות הנאמנות משווקת בעיקר המערכת הבנקאית, לעומת פוליסות החיסכון שאליהן מצטרפים דרך סוכני ביטוח או ישירות. דמי הניהול בפוליסות החיסכון נקבעים במו"מ בין הלקוח לחברה, בעוד בקרנות הם קבועים לכל מצטרף. כמו כן, כספים המושקעים בקרן נאמנות מנוהלים בדרך כלל דרך חשבון בנק, ואילו השקעה בפוליסות חיסכון דורשת העברת הכספים לחברות הביטוח.

מה אתם בוחרים? להיכנע לתכתיבי הבנקים או לרכוש לעצמכם פוליסת חיסכון משתלמת בחברת ביטוח?

מומחי המרכז הישראלי לחיסכון ישמחו להעניק לכם הכוונה מקצועית בנוגע לסוגי תכניות החיסכון הקיימים בשוק הפיננסי וישמחו לפרוס בפניכם את האופציות הקיימות. השאירו פרטים באתר זה ואיש מקצוע מטעמנו יחזור אליכם.